VITAMIN C

תפקידו של ויטמין C:

משתתף בכ- 300 תהליכים ביולוגיים שונים בגוף.

משתתף בתהליכי חמצון חיזור ומשמש כנוֹגד חִמצון חזק המגן על תאי הגוף בפני רדיקלים חופשיים.

חיוני לחיזוק הפעילות ולתפקוד תקין של מערכת החיסון (מגביר פעילות וייצור של נוגדנים ותאים במערכת החיסון כגון מאקרופאג'ים ולימפוציטים) ומסייע בהגנה על הגוף בפני מזהמים חיצוניים.

חיוני לבריאות ושלמות של רקמות חיבור (עור, שרירים, עצמות, גידים). ויטמין C חיוני לייצור קולגן. הויטמין מעניק אלקטרונים לאנזימים המשתתפים בתהליך הייצור של קולגן המשמש כחלבון עיקרי במבנה רקמות החיבור בגוף.

משתתף בתהליך חילוף החומרים של פחמימות, חלבונים ושומנים.

חיוני ליצירת אנרגיה בתאי הגוף.

חיוני לבריאות מערכת הלב וכלי הדם - ויטמין C מסייע בייצור מלחי מרה מכולסטרול וחיוני להפחתת רמות הכולסטרול ה"רע" (LDL) ולהעלאת רמות הכולסטרול ה"טוב" (HDL). בנוסף, הויטמין מונע הידבקות טסיות, חמצון של כולסטרול ושקיעת כולסטרול בדפנות כלי הדם ובכך מונע היווצרות רבדים טרשתיים ומפחית את הסיכון למחלות לב וכלי דם.

חיוני לייצור הורמונים סטרואידים בבלוטת יותרת הכליה (בלוטת האדרנל). הורמונים אלו מופרשים בעת מצבי לחץ נפשיים או גופניים.

משתתף ביצירת מוליכים עצביים כגון נוראפינפרין, סרוטונין ודופמין.

חיוני ליצירת הורמון בלוטת התריס תירוקסין (T4).

חיוני לתהליך פירוק של רעלים ותרופות בכבד.

חיוני לשלמות ותקינות רשתית העיניים (מונע עכירות של עדשת העין/ קטרקט).

מסייע במניעת סרטן.

חיוני לשלמות התאים בכלי הדם (אנדותל).

בעל פעילות אנטי היסטמינית ולכן חיוני במצבי אלרגיה.

משתתף בחילוף החומרים של חומצות אמינו כגון:

טירוזין – חיוני בתהליך ייצור חומצת האמינו טירוזין מחומצת האמינו פנילאלנין.

קרניטין אשר תפקידה להעביר חומצות שומן אל תוך התאים (למיטוכונדריה) לצורך הפקת אנרגיה (ATP).

טריפטופאן המשמשת בעיקר להרפיית מתח והשריית שינה אך חיונית גם לתפקוד עצבי תקין ולבריאות מערכת הלב וכלי הדם.

חיוני לחילוף חומרים של המינרל ברזל. ויטמין C משפר את הספיגה של ברזל ומונע את חמצונו.

חיוני להפיכת חומצה פולית לצורתה הפעילה (Folinic acid).

תכונות נוספות של ויטמין C:

מסיס במים.

מתחמצן בקלות.

נהרס במזונות שאינם טריים.

נהרס בבישול ממושך בטמפרטורות גבוהות. עם זאת, חלק מהויטמין מצוי במי הבישול כאשר הבישול קצר ובטמפרטורות נמוכות.

נהרס בחומרים משמרים, מזונות מעובדים ומלאכותיים.

רגיש לאור.

גורמים לחוסר בויטמין C:

-תזונה דלה בויטמין – תזונה דלה בויטמין C שכיחה אצל אנשים אשר צורכים כמויות מועטות של פירות וירקות או כאשר הפירות והירקות אינם טריים או מבושלים בטמפרטורות גבוהות ולזמן ממושך. כמו כן, חוסר בויטמין עלול להיווצר אצל אנשים אשר ניזונים בעיקר ממזונות מעובדים ומשוּמרים בהם נהרס הויטמין.

-מתח ולחץ – מתח ולחץ גורמים לניצול מוגבר של ויטמין C שכן הויטמין משתתף בייצור הורמונים סטרואידים (הורמוני סטרס) בבלוטת יותרת הכליה.

-טראומות – טראומות גופניות כגון פציעות, ניתוחים, כוויות וכד' גורמות לניצול מוגבר של הויטמין ועלולות לגרום לחוסר בו.

-גיל מבוגר – ככל שקיימת עלייה בגיל ישנה ירידה ביכולת הספיגה של ויטמינים ומינרלים וביניהם ויטמין C.

-עישון וחשיפה לזיהום סביבתי (פחמן חד חמצני) – היות שויטמין C משמש כנוֹגד חִמצון חזק, חשיפה מוגברת לזיהום סביבתי או עישון גורמים לניצול מוגבר של הויטמין ולחוסר בו.

-תרופות – תהליכי פירוק של תרופות מסוימות כגון גלולות למניעת הריון, אספירין, סטרואידים ועוד מתבצעים בכבד בנוכחות ויטמין C ולכן נטילה שלהן עלולה לגרום לניצול מוגבר של הויטמין ואף לחוסר בו. דוגמא לתרופות מסוגים אלו:

(Harmonet,Gynera,Minulet,Meliane,Emily) Gestodene- Estrogen, Aspirin (Cartia,Micropirin),

Prednisolone (Danalone), Prednisone (Prednisone), Dexamethasone (Dexacort).

 -אלכוהול – צריכת אלכוהול מוגברת עלולה לגרום לניצול מוגבר של ויטמין C ולהגברת הפרשתו בשתן.

-הפרעות נפשיות – הפרעות נפשיות כגון דיכאון וחרדה עלולות לגרום לניצול מוגבר של הויטמין ולחוסר בו.

-קפאין – צריכה מוגברת של קפאין (קפה, תה, משקאות קלים מסוימים ועוד) גורמת לניצול מוגבר של הויטמין ולחוסר בו.

הפרעות ותסמינים הנגרמים עקב חוסר בויטמין C:

חוסר של ויטמין C מתבטא בחולשה של מערכת החיסון ובנטייה לזיהומים. שאר התסמינים נובעים כתוצאה מפגיעה בייצור קולגן ומתבטאים ברקמות הגוף השונות. במרבית המקרים חוסר בויטמין יתבטא תחילה בדימומים ודלקות בחניכיים, דימומים תת עוריים ועיכוב בריפוי ואיחוי פצעים. לאחר מכן עלולים להופיע תסמינים נוספים כגון עייפות, הפרות בקצב הלב, אבני מרה, קוצר נשימה ועוד.

חסר כרוני בויטמין מזוהה עם "מחלת צפדינה" אשר תסמיניה כוללים עייפות, תשישות, דלקות חניכיים, נשירת שיניים, דימומים (כגון שטפי דם, דימומים מהאף, דימומים מהחניכיים ועוד), הפרעות עוריות (עור יבש וסדוק, כתמי עור, חוסר גמישות של העור ועוד), הגלדה איטית של פצעים, חולשה חיסונית, דיכאון, כאבי מפרקים, נשירת שיער, יובש בפה ובעיניים, נטייה לשברים ועוד. חוסר כרוני שאינו מטופל עלול אף לגרום למוות.

כללי

ויטמין D הינו ויטמין מסיס בשומן המתפקד הן כויטמין והן כהורמון.

הויטמין מצוי בתרכובות שונות כאשר אלו החיוניות לגוף האדם הינן (D3 (Cholecalciferol

המופק בבעלי חיים ומיוצר בתאי עור באמצעות חשיפה לקרני השמש ו-(D2 (Ergocalciferol המופק בצמחים.

תפקידו העיקרי של הויטמין כולל בקרה, ספיגה והטמעה של מינרלים ובעיקר סידן וזרחן בעצמות.

כמו כן, הוא חיוני לתפקוד תקין של מערכת החיסון, חלוקה תקינה של תאי הגוף, בקרה על רמות אינסולין ועוד.

חוסר בויטמין עלול להיווצר בעיקר עקב חשיפה מועטה לקרני השמש ולהתבטא בתסמינים שונים כגון אובדן מסת עצם.

תפקידו של ויטמין D:

-חיוני למאזן של סידן – ויטמין D מגביר את ספיגתו של סידן .

-חיוני לספיגת מינרלים וויטמינים - ויטמין D חיוני לייצור ולפעילות של חלבונים אשר תפקידם לספוג מינרלים וויטמינים במעיים.

-חיוני למבנה ולחוזק של העצמות והשיניים.

-חיוני לחוזק ולפעילות תקינה של השרירים.

-מסייע לחלוקה תקינה של תאים בגוף.

-מגביר את פעילות מערכת החיסון – חיוני לגדילה והתפתחות של תאי דם לבנים (תאי מערכת החיסון) ותאים ריריים (תאי אפיתל) אשר משמשים כקו הגנה ראשון בפני מזהמים.

-חיוני לתפקוד עצבי תקין.

-מווסת את רמות האינסולין בדם ובכך מסייע לחילוף חומרים תקין של סוכרים.

-מסייע במניעת סרטן – מונע היווצרות תאים סרטניים ותורם להרס של תאים חריגים.

גורמים לחוסר בויטמין D:

חשיפה מועטה לקרני השמש – חשיפה מועטה לקרני השמש כמו במקרים של עבודה משרדית או לבוש צנוע (דתיים).

השמנת יתר – השמנת יתר גורמת לאגירה של הויטמין ברקמות השומן ומונעת את יציאתו אל זרם הדם.

בעיות עוריות – אצל אנשים אשר סובלים מהפרעות עוריות שונות עלול להיפגע ייצור של ויטמין D.

מחלות – אנשים הסובלים מהפרעות ספיגה (כגון מחלות מעי דלקתיות, צליאק, סיסטיק פיברוזיס ועוד),

תפקוד לקוי של כבד וכליות ומיתר או תת פעילות של בלוטת התריס עלולים לסבול מחסר של ויטמין D.

גיל מבוגר – ככל שקיימת עלייה בגיל כך תפקוד המעיים פוחת וישנה ספיגה לקויה של ויטמינים ומינרלים רבים וביניהם ויטמין D.

כמו כן, בעיות שונות הקשורות לתפקודי הכבד והכליות גם הן שכיחות בגיל המבוגר ועלולות להשפיע על רמות הויטמין בגוף.

הפרעות ותסמינים הנגרמים עקב חוסר בויטמין D:

חוסר בויטמין D גורם להפרעות במשק הסידן והזרחן (רמות סידן וזרחן נמוכות בדם) בגוף המשפיעות בעיקר על מסת העצם. התסמינים השכיחים כוללים:

במבוגרים – רכות עצמות (אוסטאומלסיה), עיוות בעצמות, שברים ופגיעה במבנה העצם עקב ספיגה לקויה של סידן ואצירה של זרחן.

תסמינים נוספים עקב חוסר של ויטמין D עלולים להתבטא בעוויתות או התכווצויות של השרירים והפרעות במערכת הלב וכלי הדם.

בנוסף, חוסר בויטמין D עלול להעלות את הסיכון להתפתחות סוגי סרטן שונים ובעיקר סרטן הערמונית וסרטן השד.

תרופות ממשפחת SSRI

ניתן ואף מומלץ לשלב ויטמין D עם תרופות מסוג זה.

על פי סקירה ומחקרי חתך, נטילת SSRI הדגימה הפחתה ברמות ויטמין D, ככל הנראה על ידי עיכוב פעילות אנזימי הציטוכרוֹם האחראים לסנתוזו.. יתרה מכך, מטופלים עם רמות נמוכות של ויטמין D היו בסיכון גבוה יותר לדיכאון קליני לפיכך, מומלץ לנטר את רמות הויטמין בקרב אנשים הנוטלים תרופות מסוג זה.

התוויות נגד לשימוש ב ויטמין D:

מומלץ שלא ליטול תוסף של ויטמין D או להגביר את צריכתו בתזונה במקרים הבאים:

רגישות או אלרגיה ידועה לויטמין.

היפרקלצמיה (עודף של סידן בדם).

פעילות יתר של בלוטת יותרת המגן (פרתירואיד).

אנטיביוטיקה

ניתן לשלב ויטמין D עם תרופות מסוג זה.

על פי סקירה, ומחקרים קליניים ותצפיתיים, נטילת ויטמין D מפחיתה את הסיכון לזיהומים, מקצרת את משך הטיפול האנטיביוטי, מגבירה את היעילות התרופתית ומפחיתה את נטילת האנטיביוטיקה, במיוחד בקרב מבוגרים מעל גיל 70.

על פי מידע מקדמי ומחקר קליני, נטילת אנטיביוטיקות כגון אמינוגליקוזידים (Neomycin) וטטרציקלין (Doxycycline) הפחיתה רמות ויטמין D, כך שתיאורטית, נטילה משולבת של ויטמין D עם תרופות אלו עשויה להועיל. עם זאת, מחקר פרה-קליני דיווח כי נטילה משולבת של ויטמין D עם מספר אנטיביוטיקות (Ampicillin, Metronidazole, Neomycin, Vancomycin), הדגימה עלייה מובהקת ברמות הויטמין. לכן, מומלץ לנטר את רמות הויטמין ולתסף בעת הצורך.